ר' פנחס אלטהויז – שליח חינוך בתלמוד תורה מגדל העמק ושליח בקרית טבעון
סיפר לי פעם דודי הרב ישראל ליפסקר, שליח הרבי בשכונת רמות שבירושלים ושליח חינות בתלמוד תורה 'תורת אמת', שבשלב מסוים בחייו היתה לו הרגשה כי הוא ניצב בפני צומת ועליו לקבל החלטה, השליחות בשכונה הלכה וגדלה, הפעילות היתה רבה והיה גם כולל מיוחד שהוא ניהל והוא התחבט האם עליו לעזוב כעת עת השליחות בחינוך לטובת הירתמות מוחלטת לשליחות בשכונה, אולי זה לא נכון לשלב ולעבוד בשני הדברים יחד.
כמו כל חסיד, כאשר יש דילמה שואלים את הרבי. בהזדמנות הקרובה בה היה אצל הרבי, הוא נכנס אל האוהל וכתב את ההתלבטות שלו כאשר הוא מבקש מהרבי שיכוון ויאיר לו את הדרך הנכונה.
ביציאה מהאוהל, הוא נתקל בשליח הנודע הרב מולע אזימוב מצרפת. ר' מולע התעניין ושאל לשמו ועיסוקו, ואז הפטיר: 'נו, אתה בדיוק כמוני'. ר' מולע סיפר כי גם הוא קיבל מהרבי בשעתו הוראה להתעסק גם בשליחות בחינוך לצד עבודת השליחות בצרפת, ועל כך שהרבי לא נתן לו לעזוב את השליחות בחינוך. אפילו היום, המשיך ר' מולע לספר, כאשר בעקבות המצב הבריאותי אינני מחנך, אני עדיין מלמד את הילדים בצורה פרטנית.
בעבור דודי ר' ישראל, זאת הייתה תשובה ברורה שעליו להישאר בשליחות בחינוך.
הסיפור של הדוד, הלך איתי בצומת הדרכים האישית, כאשר נדרשתי לשלב בין מקום השליחות לשליחות בחינוך וזה נתן לי הכוונה וכח. אני עוסק בשליחות החינוכית באופן של לכתחילה, רוצה לומר, שזה לא משהו שאני נאלץ לעשות לפרנסתי, גם אם ירצה השם וכבר לא אצטרך לדאוג לפרנסתי, אני עדיין אמשיך לפעול בשליחות בחינוך, כיוון שאני מרגיש שזה נותן לי הרבה מאוד.
